טיול באמסטרדם

 

למה ואן גוך חתך את האוזן, ואיך זה קשור לחסימה יצירתית?

ואן גוך חי בארל, בכפר צרפתי קטן. הוא היה מחובר לטבע ולאלוהים וביטא את הנושאים הללו בציוריו.

הוא יצר בהתמדה הרבה שנים.

מבחינת מצב הרוח שלו היה טוב בתקופות מסויימות ובדכאון בתקופות אחרות..

ציירים ואומנים עוברים תקופות של גלי יצירה שופעת ותקופות יובש… חסימות וקשיים, לצד תקופות של פריצת דרך ותחושת הצלחה גדולה.

יחד עם זאת שהיה צייר מחונן, הוא התרחק מהרפתקאות של האקדמיה האומנותית, או התעסקות במכירת ציורים בסלון בפאריז. הוא פחד לפגוש פנים אל פנים את הקשיים והאכזבות של מכירה שנכשלה, והתמודדות עם דחייה מצד גלריות. הוא בחר להשאר בשוליים הכי רחוקים מהסצינה של פאריז והשאיר את כל העבודה המלוכלכת לאחיו שהיה בעל גלריה בפאריז.

אחיו שלח לו סכומי כסף למחיה פשוטה מאוד… לחומרי הציור והרבה מרק תפוחי אדמה…תמורת הציורים הכי טובים שלו.

הוא נתקע הרחק מהחלום שלו ולעיתים רחוקות זכה להערכה או כבוד. בתקופות הטובות שלו הוא  היה מאוהב וצייר בצהוב וירוק זוהר, תכלת ושמש קורנת אור ובתקופות קשות- הרבה חום כהה ושחור..

הקושי הרגשי שהכריע אותו בעיקבות אהובתו שנטשה אותו, וזה מוטט אותו לדיכאון קשה נוסף. תחושת כישלון זאת ההרגשה הכי גרועה בחיים

כשאתה מנסה שוב ושוב לבד, ולא מקבל עידוד מהסביבה, הכרה והערכה לניסיונות הראשונים – הרבה יותר קל לעזוב את הרצון ולשתק את החשק ליצור. אני בטוחה שחלק מכם שהגיעו ללמודי ציור נתקלו במורה טכני מידי, שהקדיש את עצמו להערות ותיקונים אינסופיים

זה יכול להפוך את משימת הציור למעיקה ומשעממת

מורה שאינו מעודד אלא מבקר, ומתייחס לשיעור כמו לשיעור במתקמתיקה עד כדי כך שנמחק לכם הערך העצמי והאכזבה מלימודים באקדמיה בהחלט יכולים לעשות את זה.

אני ציירתי בתואר הראשון שלי במחתרת, והצגתי רק עבודות שידעתי שיזכו להצלחה בביקורת עבודות. מורה שאמרה לי ביקורת שלילית לא זכתה לראות אותי יותר בשיעורים שלה וטינה שמילאה את חלל התערוכה מעולם לא היה מקום שכיף לחזור אליו בשנה שאחר כך.

לכן חשוב מאוד לבחור מורה שמבין בדחיפה קדימה, בעידוד המוטיבציה לנסות ולהתחדש, להעיז, ליצור סגנונות חדשים ולא להתקע בסגנון העתקה של ציירים אחרים או בהעתקת תמונות בלבד!

אני מעודדת אתכם לזנוח את הצילומים כמקור ליצירה שלכם, וצייר לגמרי באופן ספונטני מהראש

אם נחזור לרגע לואן גוך, בעיצומו של הדיכאון שלו הוא ניסה לשנות את האווירה הקשה ונסע לפאריז. שם הוא גילה שאחיו לא הצליח למכור כמעט אף אחד מהציורים שלו

וכולם היו מונחים במחסנים, ועל הריצפה, לא נמכרו כלל!!

הוא הבין שאחיו שולח לו כסף בחסד ולא בגלל שהציורים נמכרים והתחושה הקשה לצד האהובה שעזבה הביאו אותו לשיאי דכאון נוספים שבהם הוא חתך את האוזן ולאחר מכן התאבד

לצערי הרב פעולת התאבדות

רגשית ומנטלית גם בלי להתאבד בפועל יכולה להתרחש בהרבה מקרים של כשלון בתהליך היצירתי שמביא אנשים להפסיק לצייר לגמרי. לטראומה מהציור או ממורים לציור והתרחקות מהזירה היצירתית למרות שקיימת תשוקה פנימית ושבעבר היתה יכולת לצייר.

אם חוויתם חוויה קשה שגרמה לכם להפסיק לצייר, אני מזמינה אתכם לפתוח את הלב, ולנסות שוב

אם ציירתם בנערות, או בקורס כלשהו והתאכזבתם מהמורה הנוקשה או סתם שיעמם אתכם להעתיק- אנפשר לרענן את תקופת היובש הגדולה ביותר, ולפתוח את המסלול היצירתית שוב לחיי שמחה עם מוזיקה ותמיכה שלי, קבוצת ציירות בסטודיו שצוחקות ומדברות, והרבה ספרי אומנות, ופעולות שמעודדות את התמיכה בילד הקטן והילדה הקטנה שגרים בלב ופשוט אוהבים להשתעשע עם צבעים ולמחוק את הטענות שאני זקנה מידי להתחיל בגיל 45 או שאין לי זמן בגיל 60… החליפו את התירוצים בהתנסות חדשה ומרעננת!

 

מוזמנים להגיע לשיעור התנסות בסטודיו ולחדש את באר ההשראה שלכם!

 

כתיבת תגובה